יש שאלות שבעל עסק לא יכול לשאול אף אחד סביבו. לא את השותף, לא את המנכ"ל ובטח לא את הצוות. הן נשארות בראש, חוזרות בלילות, ומתקבלות בסוף בלי שאף פעם נאמרו בקול.
המחיר של שאלה שלא נשאלת הוא שהיא נענית בכל מקרה. לא בישיבה ולא במסמך, אלא בשורה של החלטות קטנות שנוטות כולן לאותו כיוון, ושנה אחר כך מסתכלים אחורה ורואים שהוכרע משהו שאף אחד מעולם לא הכריע.
למי זה מיועד
האנשים שמגיעים אליי נושאים משקל. בעלי עסקים, מנהלים, יזמים. אנשים שכבר יודעים לעשות, והשאלה שלהם היא לא איך מבצעים אלא לאן.
על מה מדברים
על השאלות הגדולות שאין להן זמן ביומן. האם הכיוון שבחרת לפני חמש שנים עדיין נכון. מה אתה בונה בעצם, ובשביל מי. איפה אתה משלם מחיר שהפסקת לשים לב אליו. ומה הדפוס שחוזר בכל החלטה גדולה שלך, שאף אחד סביבך לא יעז להצביע עליו.
איך זה עובד
מפרקים את התמונה לגורמים. מה החסם האמיתי מול מה שנראה כמו החסם, מה מהותי ומה רעש. מכאן בונים דרך פעולה, ולא רשימת החלטות טובות שנשכחות תוך שבוע. המפגשים שבועיים, והרציפות היא חלק מהעניין.
מה קורה בשעה עצמה
שעה בשבוע שבה אתה חושב ולא מציג. אין למי להצדיק ואין את מי להרגיע, ולכן אפשר להגיד בקול גם את מה שעוד לא בטוח. אני שואל, מפרק, ולפעמים חולק. בסוף כל מפגש יש דבר אחד להחזיק בו עד הפעם הבאה, ולא רשימה שנשכחת עד יום רביעי.
על מה זה נשען
על שנים של קבלת החלטות אמיתיות תחת אי-ודאות, בעסקים שלי ובליווי של אחרים. אני לא מטפל, לא פסיכולוג, ולא עוסק בטכניקות. זה ליווי מהותי, ממישהו שיושב באותו כיסא.
איך מתחילים
מתחילים בשיחת היכרות של שעה, ללא עלות. מספיק זמן כדי שאני אבין מה עומד על הפרק, ושאתה תבין אם אני האדם הנכון.
שאלות נפוצות
במה זה שונה מקואצ'ינג?
קואצ'ינג עוסק בדרך כלל בטכניקות ובהצבת יעדים. כאן שואלים קודם אם היעד עצמו נכון. זה מתחיל צעד אחד לפני.
מה התדירות?
מפגש שבועי. הרציפות היא חלק מהעניין, כי בין מפגש למפגש קורים דברים.
מתאים גם למי שכבר מצליח?
בעיקר. הצלחה מייצרת מומנטום, ומומנטום מקשה לעצור ולשאול אם הכיוון עדיין נכון.
פרונטלי או בזום?
אפשר לשלב, לפי מה שנוח ומה שמתאים לנושא של אותו מפגש.
במה זה שונה מהליווי האסטרטגי?
כאן הלקוח הוא אתה. בליווי האסטרטגי הלקוח הוא העסק, ועובדים על המספרים, על השוק ועל המהלך. שם יש מהלך מוגדר עם התחלה וסוף, וכאן יש קצב שבועי שנמשך כל עוד הוא מועיל.